הפעל נגישות

מזונות אשה וילדים

סוגיית זכויותיהם של האשה והילדים למזונות עוברת בימים אלה שינויים ותמורות, בעקבות מספר פסקי דין של בתי המשפט לענייני משפחה, אשר החליטו לסטות מהדין הפורמלי, בנסיון לעשות צדק בנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה. זכותה של אשה יהודיה לקבלת מזונות מבעלה, וזכותם של ילדים יהודים לקבלת מזונות מאביהם, מוסדרות במדינת ישראל על פי דין תורה.

 

בעקרון, זכותה של האשה לקבלת מזונות עומדת לה כל עוד הנישואין בתוקף, בכפוף להשתכרותה שלה מעבודה ("מעשה ידיה תחת מזונותיה"), וזכותם של הילדים לקבלת מזונות מאביהם עומדת להם כל עוד הם קטינים, והיקפה משתנה בהתאם לגילם של הילדים ומצבו הכספי של האב. לילדים ישנה גם זכות לקבלת מזונות מאימם, החל מגיל מסוים ובתנאים מסוימים.

 

אלא שדין התורה אינו בהכרח מותאם לנסיבות החיים המודרניים. בעידן הנוכחי, בו במשפחות רבות שני ההורים עובדים למחייתם ומשתכרים, הטלת חובת המזונות על האב בלבד נתפסת לעיתים כבלתי צודקת.

גם לזהות ההורה המשמורן ואופן חלוקת זמני השהות של הילדים עם כל אחד מההורים השפעה על השאלה האם צודק להטיל על האב חובת תשלום מזונות הילדים לידי האם, מקום בו הוא נושא, בנוסף על המזונות, גם בהוצאות הכרוכות בגידול הילדים בעת שהם שוהים עימו.

 

שיקולים אלה הביאו את בתי המשפט בשנים האחרונות לסטות, במקרים מסוימים ובנסיבות מסוימות, מהכללים הפורמליים של דין התורה, ולחייב אבות בתשלום מזונות בסכומים מופחתים משמעותית, לעיתים אף נמוכים יותר מסכומי המינימום המקובלים בפסיקה. במקביל, ניכרת מגמה של התחשבות בהשתכרותה של האם ובאופן חלוקת זמני השהיה של הילדים בין ההורים, בעת קביעת גובה מזונות הילדים. מדובר, אם כן, בתחום משתנה ומתפתח.

 

בין אם הינכם מעוניינים בהסדרת חיובי המזונות בהסדר מוסכם, ובין אם הינכם שוקלים הגשת תביעה למזונות, מומלץ להקדים ולהתייעץ עם איש מקצוע בנוגע לזכויותיכם וזכויות ילדיכם.