הפעל נגישות

חלוקת רכוש

במהלך החיים הזוגיים המשותפים, צוברים בני הזוג נכסים מסוגים שונים: הכנסות מעבודה, זכויות מעבודה כגון קרן פנסיה, נכסי מקרקעין, מתנות וירושות, השקעות וחסכונות, ועוד. לעיתים הנכסים רשומים על שם שני הצדדים, ולעיתים רק על שם אחד מהם. בעת פקיעת קשר הנישואין, על הצדדים לחלק את הרכוש שנצבר על ידם בתקופת החיים המשותפים.

בעניין זה קיים הבדל בין בני זוג שנישאו החל משנת 1974, עליהם יחול משטר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג, לבין בני זוג שנישאו עד לשנת 1973, או שהינם ידועים בציבור, עליהם יחול משטר חזקת השיתוף. ישנם הבדלים בין שני המשטרים, שקצרה היריעה מלפרטם כאן, אולם עקרונותיהם דומים: רכוש שהביא עימו כל צד לתוך מערכת היחסים נותר של אותו צד.

 

רכוש שנצבר על ידי אחד הצדדים במהלך החיים המשותפים, הינו משותף לשני הצדדים, בהיותו תוצר של מאמץ משותף של הצדדים, ושייך לשניהם בחלקים שווים. לעקרון זה קיימים חריגים: נכסים שאחד הצדדים קיבל במתנה או בירושה במהלך החיים המשותפים, גימלה או פיצוי שמקבל אחד הצדדים בגין נזק גוף או מוות, וכן נכסים שהצדדים הסכימו ביניהם בכתב שלא יהיו משותפים. לכאורה – מדובר בחלוקה פשוטה: רק רכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים, ושאינו נכלל בגדר החריגים, הינו משותף לצדדים, ואותו בלבד יש לחלק או להביא בגדר איזון המשאבים בחלוקה. אולם, לעיתים קרובות מדובר בחלוקה מורכבת, שכן אופי הנכסים המשותפים ונסיבות המערכת הזוגית הופכים את החלוקה לעניין מסובך.

 

נכס משותף שעשוי, לדוגמא, להפוך את החלוקה בין הצדדים למורכבת הוא כושר ההשתכרות של כל אחד מהם, שנבנה במהלך החיים המשותפים. מקום בו שני בני הזוג עובדים ומרוויחים סכומים דומים, לרוב מתייתר הצורך לאזן בין כושר ההשתכרות שלהם. אולם, מקום בו אחד מבני הזוג למד ופיתח קריירה במהלך החיים המשותפים, שעה שבן הזוג האחר היה "בן הזוג הביתי", שניהל את משק הבית והופקד על גידול הילדים, עשוי להיווצר פער משמעותי בכושר ההשתכרות שלהם, אשר בא לידי ביטוי ביכולתו של כל אחד מבני הזוג לפרנס את עצמו ולשמור על רמת חיים דומה לאחר פקיעת הקשר. במקרים מסוג זה, לעיתים קרובות ישנו מקום לכלול במסגרת חלוקת ואיזון המשאבים המשותפים גם את כושר ההשתכרות הגבוה יותר של בן הזוג שפיתח קריירה, באופן שבן הזוג הביתי יזכה לנתח גדול יותר בנכסים האחרים, או לפיצוי כספי מבן הזוג שפיתח קריירה (בצורה של מענק חד פעמי או בצורה של קצבה חודשית למשך תקופה מסוימת), כדרך לאזן בין הפערים בין הצדדים, וכביטוי לחלקו של בן הזוג הביתי בבניית כושר ההשתכרות של בן הזוג הקרייריסטי.

 

עניין זה מעורר כמובן את השאלה מהי מידת תרומתו של בן הזוג הביתי לפיתוח הקריירה של בן הזוג האחר, לעומת מידת התרומה של כישוריו וכשרונותיו הטבעיים של בן הזוג הקרייריסטי, כמו גם את שאלת הערכת שוויו הכספי של כושר ההשכרות של בן הזוג הקרייריסטי. נכס נוסף אשר שאלת חלוקתו עשויה לעורר קשיים הוא דירת המגורים של בני הזוג. כך, לדוגמא, לעתים מתגוררים בני הזוג בדירה שנרכשה על ידי אחד מבני הזוג טרם תחילת של מערכת היחסים הזוגית, או שניתנה לו בירושה או במתנה, ועל כן, על פניו, כאמור לעיל, היא אינה אמורה להיכלל במסגרת הנכסים המשותפים של הצדדים, העומדים לחלוקה או לאיזון משאבים. אולם, במספר לא מבוטל של מקרים הכירו בתי המשפט גם בדירת מגורים שכזו כנכס משותף לשני הצדדים, זאת מכוח "כוונת שיתוף ספציפית", אותה מסיק בית המשפט מעצם מגורי הצדדים בדירה, או מנסיבות המקרה, כגון השקעה כספית משותפת בשיפוץ הדירה. נכס אחר שעשוי לעורר מחלוקות בעת עריכת החלוקה או האיזון של הנכסים המשותפים הוא הזכויות הפנסיוניות של בני הזוג.

 

זכויות פנסיוניות הנצברות לטובתו של אחד מבני הזוג בשל עבודתו במהלך החיים המשותפים הינן משותפות לשני בני הזוג, ממש כמו המשכורת החודשית.

אולם, מקום בו פקיעת הקשר מתרחשת טרם הגיעו של בן הזוג לגיל הפנסיה, חלוקת אותן זכויות בפועל במועד פקיעת הקשר אינה אפשרית, ומכורח הנסיבות היא נדחית למועד יציאתו של בן הזוג לפנסיה.

 

עניין חלוקת הזכויות הפנסיוניות של בני הזוג עשוי לעורר מחלוקות בנוגע לאפשרות שבן הזוג לזכותו נצברו הזכויות יפדה מבן הזוג האחר את זכותו לחלקו בפנסיה, כבר במועד הפירוד, או בנוגע לזכותו של בן הזוג לזכותו נצברו הזכויות, לפדות את כספי הפנסיה מוקדם יותר או מאוחר יותר מהגיעו לגיל הפנסיה. גם חובות שנצברו במהלך החיים המשותפים יש לכלול במסגרת חלוקת ואיזון הנכסים בין הצדדים, ככל שהם אכן חובות משותפים.

 

חוב שהתחייב בו אחד הצדדים כלפי צד שלישי, במהלך החיים המשותפים, עשוי לחייב גם את בן הזוג האחר, גם אם לא הסכים לו במפורש וגם אם לא היה מעורב כלל בהיווצרותו, זאת בתנאים מסוימים. מקום בו הצדדים ערכו הסכם ממון, בו קבעו מהו הרכוש המשותף להם ומהו רכושו הנפרד של כל אחד מהם, הסכם שכזה עשוי לסייע בחלוקת ואיזון הרכוש המשותף, ועשוי לייתר ולמנוע מחלוקות.

אולם כמובן שהסכם שכזה עשוי לעורר מחלוקות חדשות, מסוג אחר: מחלוקות אודות פרשנות של סעיף כזה או אחר בהסכם, מחלוקות אודות סיווגו של נכס מסוים כמשותף או כנפרד תחת הגדרות ההסכם, או מחלוקות אודות תוקפו של ההסכם ומידת התנהלותם של הצדדים על פי עקרונותיו של אותו הסכם במהלך חייהם המשותפים. מכלול הקשיים שעשויה חלוקת הרכוש ואיזונו בין הצדדים לעורר מחייבים היוועצות וליווי של עורך דין, אשר רואה את התמונה המלאה של נכסי הצדדים, אלה המשותפים על פניהם ואלה אשר עשויה להיות לגביהם מחלוקת, ואשר מכיר לעומקו את הדין החל על הצדדים ואת ההתפתחויות המתרחשות כל העת בפסיקת בתי המשפט בנושא זה. מזונות אשה וילדים סוגיית זכויותיהם של האשה והילדים למזונות עוברת בימים אלה שינויים ותמורות, בעקבות מספר פסקי דין של בתי המשפט לענייני משפחה, אשר החליטו לסטות מהדין הפורמלי, בנסיון לעשות צדק בנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה. זכותה של אשה יהודיה לקבלת מזונות מבעלה, וזכותם של ילדים יהודים לקבלת מזונות מאביהם, מוסדרות במדינת ישראל על פי דין תורה.

 

בעקרון, זכותה של האשה לקבלת מזונות עומדת לה כל עוד הנישואין בתוקף, בכפוף להשתכרותה שלה מעבודה ("מעשה ידיה תחת מזונותיה"), וזכותם של הילדים לקבלת מזונות מאביהם עומדת להם כל עוד הם קטינים, והיקפה משתנה בהתאם לגילם של הילדים ומצבו הכספי של האב. לילדים ישנה גם זכות לקבלת מזונות מאימם, החל מגיל מסוים ובתנאים מסוימים. אלא שדין התורה אינו בהכרח מותאם לנסיבות החיים המודרניים. בעידן הנוכחי, בו במשפחות רבות שני ההורים עובדים למחייתם ומשתכרים, הטלת חובת המזונות על האב בלבד נתפסת לעיתים כבלתי צודקת. גם לזהות ההורה המשמורן ואופן חלוקת זמני השהות של הילדים עם כל אחד מההורים השפעה על השאלה האם צודק להטיל על האב חובת תשלום מזונות הילדים לידי האם, מקום בו הוא נושא, בנוסף על המזונות, גם בהוצאות הכרוכות בגידול הילדים בעת שהם שוהים עימו. שיקולים אלה הביאו את בתי המשפט בשנים האחרונות לסטות, במקרים מסוימים ובנסיבות מסוימות, מהכללים הפורמליים של דין התורה, ולחייב אבות בתשלום מזונות בסכומים מופחתים משמעותית, לעיתים אף נמוכים יותר מסכומי המינימום המקובלים בפסיקה.

 

במקביל, ניכרת מגמה של התחשבות בהשתכרותה של האם ובאופן חלוקת זמני השהיה של הילדים בין ההורים, בעת קביעת גובה מזונות הילדים. מדובר, אם כן, בתחום משתנה ומתפתח. בין אם הינכם מעוניינים בהסדרת חיובי המזונות בהסדר מוסכם, ובין אם הינכם שוקלים הגשת תביעה למזונות, מומלץ להקדים ולהתייעץ עם איש מקצוע בנוגע לזכויותיכם וזכויות ילדיכם.